|
|
|
|
|
|
בדיקת תוקף של מהדורה עברית של מבחן התחזות נוירופסיכולוגי
עומר הגדיש, יחידת האבחון
תופעת ההתחזות קיימת עוד מימי קדם. בתרבות היהודית למשל ישנם דיווחים מהמאה השנייה לפנה"ס בה רבנים גילו מתחזים אשר ניסו להשיג שירותים סוציאליים אשר ההלכה אפשרה באותם ימים. בחברה המודרנית ההתחזות נפוצה מאוד בשל קיומם של ביטוחים שונים כגון ביטוח לאומי וביטוח פרטי. במישור הנוירופסיכולוגי ניתן להגדיר התחזות כניסיון מודע ומכוון של האדם להחמיר או להמציא סימפטומים של נזק מוחי בעיקר לשם השגת תגמול כספי. מוערך כי אחוז המתחזים בקליניקה עשוי להגיע עד ל- 60% מהפונים. כפי שניתן לתאר, אותם מתחזים שאינם מתגלים מהווים נטל כספי כבד על החברה. אי לכך פותחו מספר שיטות לגילוי התחזות אשר אחת מהן היא שימוש במבחנים אשר נועדו לגילוי חוסר השקעת מאמץ. במכון אנו משתמשים בגרסא עברית של מבחן מקובל מסוג זה. במבחן מוצגות לנבדק מילים המקושרות זו לזו באופן די ברור. לאחר שלב למידה זה, מתבקש הנבדק לזהות את המילים אשר הוצגו לו. ההנחה היא שהמבחן אשר לכאורה נראה קשה הוא בעצם קל מאוד ואפילו אנשים עם פגיעות ראש במצב קשה יעברו אותו בהצלחה. בבדיקת התוקף של הגרסא בעברית נמצאו מספר ממצאים מעניינים. נמצא כי אחוז גבוה מבין מי שתובעים פיצויים נכשלו במבחן לעומת מיעוט מבין מי שאינם תובעים. נמצא עוד כי מי שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יטו להיכשל במבחן. לא נמצאה אף השפעה אחרת של משתנה דמוגראפי כגון גיל, השכלה או רקע תעסוקתי. בנוסף, נמצא כי מי שפגיעתו חמורה יותר, או פגיעתו מתועדת בסריקת מוח או התבצעה התערבות כירורגית בראשו יטה להצליח במבחן. אנו היינו מצפים דווקא שבמבחן זיכרון מי שפגוע באופן קשה יותר יצליח פחות אך כאן איפכא מסתברא. לסיכום, ניתן לומר, שהגרסא העברית מסתמנת כתקפה. מי שיש לו פרופיל הכולל, אחד או יותר מהבאים: הימצאות בהליך משפטי, רקע סוציו אקונומי נמוך, פגיעת ראש קלה, אין עדות לנזק בסריקת מוח ולא נעשתה התערבות כירורגית בראשו, סביר שינסה להתחזות ולכן יכשל במבחן.
(פורסם במידעון המכון, מאי 2008) |
|
|
|
|
|
|
