מהי פגיעת מוח?

המוח, או בשמו המלא - מערכת העצבים המרכזית, הוא מרכז הניהול והפיקוח על ההתנהגות האנושית. ממוקם בחלל הגולגולת, צורתו אליפטית, משקלו כ 1.5 ק"ג והוא מכיל מיליארדי תאי וסיבי עצב הקשורים ביניהם לבין עצמם בכמות בלתי נספרת של קשרים. ככל רקמה גופנית אחרת גם רקמת המוח עלולה להיפגע כתוצאה ממכה חזקה, חבלה ישירה, שטף דם, גידולים או דלקת מקומית. אולם שלא כמו ברקמות אחרות בגוף - רקמת המוח אינה מחלימה בקלות לאחר שהיא נפגעת. לתאי המוח אין כמעט יכולת חידוש, שיכפול או שיחזור. לכן כשתאי מוח נפגעים - תוצאות הפגיעה הנן במקרים רבים ממושכות ועלולות בחלקן אף להיות תמידיות.

תוצאותיה של הפגיעה המוחית קשורות יותר למיקום וגודל האזור הפגוע מאשר לאופן הפגיעה (חבלה או שטף דם וכד'). המוח נחלק לכמה אזורים גדולים ובתוכם לאזורי משנה קטנים יותר. כך למשל כל המוח נחלק לשני חצידורים סימטריים - המיספרות - ימין ושמאל - אך ניתן גם להבחין בין המוח האחורי, המוח האמצעי, גזע המוח והמוח הקדמי או קליפת המוח. קליפת המוח נחלקת לכשעצמה לארבע אונות: מיצחית, רקתית, קדקודית ועורפית אשר שמן מעיד על מיקומן מתחת לגולגולת מימין ומשמאל.מעונין/ת ביותר פרטים? גלוש לאתר המוח ב"סנונית".

התפקודים האנושיים כמו תנועה, חישה, דיבור, זיכרון, חשיבה, רגש וכד' ממוקמים במיקומים מסוימים או בכמה מיקומים בעת ובעונה אחת במוח. חלק ממיקומים אלו ידועים, חלקם עדיין נחקר. כאשר אזור אשר אחראי על תפקוד מסוים, או שהתפקוד המסוים "עובר" בו, נפגע - תהיה פגיעה באותו תפקוד. הפגיעה יכולה להיות מוחלטת, כמו למשל שיתוק מלא של פלג הגוף - המיפלגיה - או חלקית, כמו פגיעה קלה בזיכרון. זו מהותה של הפגיעה המוחית - ליקוי חלקי או מלא בתפקוד אנושי מסוים כתוצאה מפגיעה במיקום מסוים במערכת העצבים המרכזית.  

מהו שיקום מפגיעה מוחית?

כתוצאה מהפגיעה המוחית חלה לעתים קרובות ירידה יחסית בתפקודים שונים. כך למשל יתכנו קשיים מוטוריים בצורת שיתוק, קשיי שפה ודיבור, קשיים בתחומי חשיבה שונים כזיכרון, קשיים בריסון ההתנהגות ואף תגובות רגשיות כמו דיכאון וירידה בהערכה העצמית. מטרת השיקום לאחר פגיעה מוחית היא לסייע לפרט להגיע לרמת התפקוד המרבית האפשרית במצבו ולאיכות חיים מספקת. ניתן להבחין בשיקום בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון - הקרוב לפגיעה - חלה החלמה ספונטנית הדרגתית ממצב חוסר ההכרה אם היה כזה, ושיפור הדרגתי של התפקודים המוטוריים, התחושתיים והחשיבתיים. שלב זה מלווה לעתים קרובות בטיפול רפואי ופרא-רפואי צמוד המשפר מאוד את סיכויי ההחלמה. בטווח של מספר חודשים לאחר מכן חלה בד"כ התייצבות של התפקודים ואז מתחיל שלב השיקום השני. פעמים קצב ההתקדמות איטי יותר בשלב זה ומחייב מאמצים, מוטיבציה והתמדה מצד המשתקם. השיקום בשלב זה הינו ממושך לכן, ומכוון בד"כ לקראת חזרה לתפקוד בקהילה, בעבודה ובחברה. הוא מתמקד בכישורים אשר יאפשרו לפרט לתפקד באורח עצמאי, לנהל חיי חברה ומשפחה כאדם בוגר ולמצוא את מקומו בעולם העבודה או הלימודים. קיימות צורות שונות של סיוע שיקומי בשלב זה. חלקן מתמקדות ישירות בנושאי תעסוקה והכשרה מקצועית, אחרות בהיבטים תפקודיים, חשיבתיים ונפשיים באמצעות טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק וכד', ויש המשלבות את כל המטרות במקשה אחת. ההחלטה איזו מבין שיטות אלו מתאימה יותר שונה מאדם לאדם על פי תכונותיו וקשייו.

מהי נוירופסיכולוגיה ושיקום נוירופסיכולוגי?

הנוירופסיכולוגיה (נ.פ) הינה מדע בין תחומי העוסק בחקר הקשרים בין המוח לבין ההתנהגות. הנ.פ הקלינית והנ.פ השיקומית הנן תת ענפים שלה העוסקים ביישומיה הטיפוליים והשיקומיים. שיקום נ.פ נעשה בסוגים שונים של הפרעות, כולל במקרים של ליקויי למידה מולדים, פגיעות מוחיות בלידה ובילדות, פגיעות מוחיות חבלתיות בבגרות, מחלות זקנה כמו אלצהיימר ועוד. בעיקרו הוא כולל לימוד שיטות תפקוד חשיבתי והתנהגות המקלות או "עוקפות" את הליקויים. כך למשל נפוצות בתחום זה שיטות לשיפור יכולת הזיכרון לאחר פגיעה בו, שימוש בעזרי זיכרון, עיצוב ההתנהגות החברתית וכד'.